אלעד: נמצאת איתנו שני בן משה, בת 30, רווקה, והדס בן משה אמא שלה שמנסה ולוחצת, נו מה יהיה? איך החיים? מי יהיה? והשדכנית הראלה ישי, מה העניינים?

הראלה: בוקר נפלא

אלעד: בוקר נפלא. טוב, אולי נתחיל איתך קצת בנושא הזה, הורים. מי הלחוץ יותר? האמהות או האבות?

הראלה: אני חושבת שגיליתי להפתעתי שהאבות יותר לחוצים.

נועה: באמת? אז למה לא יושב פה אבא?

הראלה: אפשר היה להפתיע אותנו עם אבא

נועה: נכון?

הראלה: אבל אני יכולה להגיד לכם שכאילו על פניו זה נראה שאמהות לחוצות יותר, ואני גיליתי שבדור, בוא נגיד ב10 שנים האחרונות, האבות הפכו להיות ממש ממש ממש מעורבים, ולא רק מעורבים הם אלה שדוחפים והאמא היא דווקא זו שיושבת בצד

אלעד: עכשיו שאלה, דומה אבל מהכיוון של הבנים, למי, על מי יש יותר לחץ למצוא שידוך? על הבת הרווקה או על בן שהוא רווק?

הראלה: על שניהם, באותה מידה אני חושבת

אלעד: באותה מידה

הראלה: תראה אני אמא לשישה ילדים וסבתא לשישה נכדים, אני יכולה להגיד לך שבתור אמא כשהילד יוצא לאוויר העולם כל החלום שלנו כאמהות ואני מאמינה שהיא תסכים איתי (הדס) זה שהילדים שלנו יסתדרו, ימצאו זוגיות, לא משנה חתונה או לא חתונה, אבל ימצאו אהבה, ימצאו זוגיות, יביאו ילדים, יבנו בית, זה כל הכיף שלנו כהורים, זה החלום שלנו.

אלעד: אז עכשיו אחרי שניקינו את השולחן מהענין המגדרי, אפשר, כל הנאמר בלשון נקבה כרגע אבל נכון לכל המינים, הסוגים, והצבעים.

נועה: הראלה אני רוצה לשאול אותך, זו שאלה קצת קשה ואני מתנצלת אם אני מקשה, אנחנו בשנת 2018, שריבוי האפליקציות והאתרים, מה תפקידה של שדכנית בימים שבהם הטכנולוגיה מחליפה כמעט את הכל.

הראלה: אז אני רק יכולה להגיד לך שמאז שהעניין הזה של האינטרנט עלה ופרח אז העבודה שלי גדולה בהרבה יותר

נועה: תסבירי

הראלה: אני אסביר לך, קודם כל אצלי פוגשים 'עיוור', ז"א הפגישה אצלי היא פגישה עיוורת, אני מתעסקת בעיקר עם המגזר החילוני, והמסורתי והדתי, אני חושבת שהיום בעידן הזה שמישהו מדפדף ככה ופשוט פוסל את הבן אדם ואז מגיעים אליי ובעצם מכירים מישהו כי יש לו נתונים, יש לו משהו פה ויש לו משהו פה, אז כל ההכרות היא הופכת להיות אחרת, יש בעצם צ'אנס אמיתי לאהבה, כי אם את מדפדפת ואת ככה מעבירה מישהו שיכול בעצם להיות אהבת חייך, בעצם את יכולה לפספס אותו, ואז אנשים פשוט עייפים מהאינטרנט, עייפים מה.. את יודעת יש שם לכאורה המון הצעות, אבל תכלס, את יודעת, לא יוצא מזה משהו, ולכן הם מגיעים אליי

אלעד: דיברנו על זה אתמול, אתמול עסקנו בנושא הזה של הסלולר ועל כך שקשה לעבד מידע לעומק מול מסך

נועה: נכון

הראלה: בדיוק, ולכן הם מעדיפים. תראי גם היום, בואי תסתכלי על העידן של היום, היום אנשים מאוד משקיעים בקריירה, אם אנשים היו מחפשים זוגיות כמו שהם מחפשים קריירה או משקיעים בלחפש עבודה, החיים שלהם היו נראים אחרת. נראה לך שמישהו יגיד 'וואי לא מצאתי עבודה, אני אחכה עוד שנה אני אמתין קצת לא באלי', לא. ובזוגיות כן, 'לא הלך, טוב נמתין עוד קצת, בואי נחכה עוד כמה חודשים'. ופה בעצם הבעיה. ואז אנשים אומרים לי 'תקשיבי, כמו שאני הולך ליועץ עסקי וליועץ כלכלי כשאני צריך להשקיע משהו בבנק, וכשאני לוקח את האוטו שלי למוסך, אני אבוא אליך בשביל למצוא אהבה. זה פשוט, זה הפך להיות מקצוע מבוקש.

אלעד: מאיזה גיל זה מתחיל להיות לוחץ?

הראלה: תראה, אני לא יודעת להגיד לך מאיזה גיל זה מתחיל להיות לוחץ, אבל אני יכולה להגיד לך שאני עם בנות מתחילה מגיל 19, ועם גברים מגיל 23, לדוגמה חברה בצבא מגיעים אליי, הם לא מוכנים להתעסק עם בנות בצבא כי הם מפחדים היום מקטע של הטרדות, מזה שיגידו עליהם שהם עושים ככה ועושים ככה, מתים מפחד. כל המצב של הטרדה מינית, היום אנשים מפחדים להתחיל עם מישהי, ואז הם פשוט מגיעים אליי, יותר קל להם, כן. הם מפחדים. פעם אנשים היו מתחילים נגיד בפאב, היום הם מפחדים להתחיל שהיא לא תגיד לו שהוא ממטריד אותה. היום הקטע הזה של לדבר אחד עם השני נעלם, אנשים היום כותבים כדי שזה יהיה בטוח שזה לא תהיה הטרדה

נועה: שני את מסכימה פה?

שני: מסכימה איתה שלא מתחילים היום

הראלה: לא מתחילים. והיא מהממת, תראי איזה יפה היא, תסתכלי.

שני: לא גברים. אני יכולה לשבת בבר, באמת וגבר יבוא ויעשה לי עיניים, יעשה לי עיניים ומחייך, קום תיגש. קודם תיגש, זה לא קורה

הראלה: כלום, זה לא קורה

נועה: וזה לא קורה

הראלה: הם מפחדים היום

שני: וזה הוכחה, יציאה אחרי יציאה. ממש ככה. גברים היום מפחדים לדעתי, או ממה שהיא אומרת, או פשוט מפחדים מנשים חזקות. היא זורמת איתו, אתה יודע מה ננצל את הזמן אנחנו פה בוא נדבר, חבר'ה.

הדס: אצלי בדור שלי זה לא יכל לקרות, שאני הייתי משלמת את החשבון, אין דבר כזה.

נועה: גם היום זה קורה

שני: כן אין בעיה, ז לא עניין של לשלם חשבון

הראלה: אבל אני כן חושבת שגבר צריך לשלם את החשבון. עובדתית, גם אם הוא לא מעוניין, היא תמיד יכולה להכיר לו את החברה הכי טובה שלה

נועה: נכון

שני: נכון

הראלה: ופה הוא מפספס, והוא פספס אותה ביג טיים 

שני: נכון, הוא פספס

הראלה: יש לה מלא חברות שהיא הייתה יכולה להציע לו

שני: כשיצאתי משם אמרתי לו לא לדבר איתי בחיים יותר

הראלה: בבקשה. הייתי רוצה לספר עוד איזה משהו קטן אם אפשר

נועה: ממש בקצרה כי אחנו חייבים לסיים

הראלה: קצר, הייתה לי לקוחה שהגיעה לפני שבועיים, שההורים פשוט טחנו לה את הראש, ישבו לה על שולחן שבת עם כל האחים העליבו אותה והמשפט שהרג אותה זה שאחותה אמרה לה: "את יודעת, אל תבואי אליי אח"כ בגיל 70 לבכות לי כשאת בלי זוגיות ובלי ילדים". את יודעת כולה בחורה בת 30, למה להרוג אותה? מזל שהיא הגיעה אליי, ועשיתי לה את כל התהליך הזה שהיא תחזור ותדבר עם המשפחה, אבל הורים, בבקשה, 2 מילים, מעורבות והתערבות. מעורבות כן, לשאול איך היה מה היה, להתעניין. התערבות, בשום פנים ואופן לא. תכבדו אותם, הם כבר ילדים גדולים.

נועה: הראלה, איך אפשר ליצור איתך קשר מי שרוצה?

 הראלה: הראלה ישי, השדכנית

נועה: הראלה ישי השדכנית

הראלה: פשוט וקל

נועה: תודה רבה